|

חיבר וערך: עמוס גילעד, דאן 7

איגוד הג'ודו דורש מג'ודוקא הרוצים להיבחן לדרגת דאן 1, להיבחן גם בידיעת מונחי ג'ודו. לצורך זה ערכה הועדה המקצועית של האיגוד מילון-מונחים. המילון, כפי שפורסם, אינו נוח בשימוש, ויש בו גם מספר שגיאות. לכן ערכתי אותו כאן מחדש. כללית, לא שיניתי את בחירת המונחים (אם-כי הוספתי מעטים, כאשר הדבר נראה לי נחוץ), אך ערכתי אותם בשישה פרקים, וסידרתי כל פרק לפי סדר הא"ב העברי. במילון המקורי נרשמו המילים היפניות באותיות לטיניות וסודרו (פחות או יותר) לפי סדר הא"ב הלטיני. התעתיק הרשמי של מילים יפניות לאותיות לטיניות נקרא רוֹמָגִ'י (ואגב, הומצא ע"י ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו). במילון הנ"ל יש כמה שגיאות בתעתיק, וממילא יותר נוח לישראלי הממוצע להשתמש בכתיב עברי מנוקד. ששת פרקי המונחים הם: (א) פקודות בתחרות ג'ודו; (ב) מונחים תורתיים; (ג) חלקי גוף; (ד) כיוונים; (ה) פעולות ג'ודו; (ו) מילים המופיעות בתוך שמות של תרגילי ג'ודו. במקרים מסויימים הערתי על קשר במונח בפרק אחד למונח אחר, בפרק אחר. אני מקווה שזה יקל על הלימוד והזכירה.

אַוָּסֶטֶה: "משלים"; משמש בהכרזה על וזארי (ר' להלן) שני, המשלים את ההישג לרמת איפון. אִיפּוֹן: "נקודה אחת"; ציון של הישג המביא נצחון מיידי. בתחרות ליגה, או בתחרות קבוצתית, מקנה נצחון באיפון 10 נקודות. הַזִ'ימֶה: "התחילו"; פקודה להתחלת הקרב, או להמשכתו אחרי הפסקה. הִיקִיוַּקֶה: הכרזה על תיקו )אין מנצח, אין מפסיד; יכול להינתן בעיקר בתחרות קבוצתית(. הַנְטֵיי: "שיפוט": קריאה לחוות-דעת מצד שופטי הצד. הַנְסוֹקוּ-מַקֶה: הפסד בפסילה מיידית. עונש השקול לאיפון של המתחרה השני וַּזָארִי: "תרגיל טוב", כמעט-איפון; מזכה ב-7 נקודות בתחרות קבוצתית או בתחרות בשיטת ליגה. אם מתחרה זוכה בשני וזארי, ייחשב לו הוזארי השני כמשלים לאיפון: "וַזָארִי אַוָּסֶטֶה אִיפּוֹן" טוֹקֶטָא: "מופר", כשהכוונה לריתוק שהופר (אינו נחשב עוד). יוּקוֹ: "יתרון גדול", ההישג שרמתו נמוכה בדרגה אחת מוזארי; מזכה ב-5 נקודות בתחרות קבוצתית או בתחרות ליגה. יוֹשִי: "המשיכו". פקודה הניתנת להמשכת קרב שנעצר בפקודת סונומאמא . מַאִיטָה: "אני נכנע"; ג'ודוקא יכול לומר זאת במקום טפיחה כסימן לכניעה. מַטֶּה: "חכו". פקודה לעצירה זמנית של הקרב, וחזרה לעמידת מוצא. סוֹנוֹמַאמַא: "לא לזוז"; פקודה הניתנת בקרב-קרקע, כשהשופט רוצה לתקן בגד או להטיל עונש, מבלי להקים את היריבים מקרב הקרקע. סוֹרֶה-מַדֶה: "זה הכל": פקודת השופט המסיימת את הקרב. צ'וּי: "התראה"; עונש השקול בחומרתו ליוקו שהושג ע"י היריב. קוֹקָא: "יתרון קטן", ההישג הנמוך בדרגה אחת מיוקו; מזכה ב-3 נקודות בתחרות קבוצתית או בליגה. ההישג הנמוך ביותר המופיע על הלוח. קֵיְקוֹקוּ: "נזיפה", עונש השקול בחומרתו לוזארי שהושג ע"י היריב. שִידוֹ: "הערה", עונש השקול בחומרתו לקוקא שהושג ע"י היריב.

אוּקֶה: "מקבל": הספורטאי עליו מבוצע התרגיל )זה ה"סופג" אותו(. אוּקֶמִי: הפעולה של "להיות אוקה"; הצורה המיוחדת של נפילה בג'ודו. ג'וּ: גמישות; מתורגם לרוב בטעות כ"עדינות". ג'וּדוֹגִי: בגד ג'ודו. ג'וּדוֹקַא: אדם שעוסק בג'ודו. המילה מציינת זכר ונקבה, יחיד ורבים (אין "ג'ודוקאים" או "ג'ודוקאית"!). דָאן: "צעד". דרגת ג'ודו המעידה על "סיום הטירונות". המילה מופיעה גם כחלק משם של תרגיל ב"נִידָאן קוֹסוֹטוֹ גַרִי" (קוסוטוגרי בצעד שני). דוֹ: "דרך". בהשקפת העולם הבודהיסטית - הדרך הנכונה להתנהגות. דוֹג'וֹ: "מקום הדרך": המקום בו עוסקים בלימוד הדרך, לכן מקום לאימוני ג'ודו - וגם מנזר בודהיסטי. וָּאזָא: "תרגיל". גם ביחיד וגם ברבים - תרגיל מסויים או קבוצת תרגילים. ז'וֹסֶקִי: הצד (או המקום) העליון בדוג'ו, מקומם של המתאמנים הבכירים (להבדיל משִימוֹסֶקִי, הצד התחתון). זִ'יגוֹטַאי: "עמידה הגנתית" (ברכיים כפופות, פיסוק רחב). טוֹרִי: "לוקח": הספורטאי המבצע את התרגיל (ההיפך מאוּקֶה) טַטַמִי: מזרן ג'ודו (גם מזרן-קש בבית, המשמש כריצוף וכמקום שינה ביפן). נֶה: שכיבה. מכאן נֶה-וַאזַא תרגילי קרקע. סֵיזַא: "ישיבה נכונה", ישיבה על כפות הרגליים, ברכיים כפופות. סְֶנְסֶי: מורה. צוּקוּרִי: השלב הראשון בהטלה: צעדי ההתאמה של טורי לאוקה. קוֹדוֹקַן: "מקום ללימוד הדרך": שם המועדון המקורי של ג'יגורו קאנו, משמש עד היום מרכז ג'ודו ביפן. קוּזוּשִי: שבירת שיווי המשקל: השלב השני בהטלה (ר' גם צוּקוּרִי וקַקֶה) טָא: צורה,תבנית; מובן אחר: כתף; מובן שלישי: מחצית. קיוֹ: "פרק": שלב לימודי, כמו בגוֹקיוֹ - חמשת פרקי הלימוד של הטלות. קיוּ: "שלב": דרגת מתלמדים, מתחת לדרגות הדאן. קַנְסֶצוּ: "מיפרק". מכאן קַנְסֶצוּ-וַּאזַא, תרגילי מיפרקים או מנופים. קַקֶה: השלב השלישי והמסיים של הטלה, הביצוע עצמו. רֶי: קידה רַנְדוֹרִי: "משחק חופשי", קרב אימון ללא מנצח או מנוצח. רֶנְרַקוּ-וַּאזַא: תרגילי שילובים, תרגילים מחוברים. שִיאַי: קרב תחרותי. שִיזֶנְטַאי: עמידה רגילה, ניגוד לזִ'יגוֹטַאי (ר' למעלה)

אוּדֶה: יד (אמה וזרוע) טֶה: יד (ריוֹטֶה או מוֹרוֹטֶה: שתי ידים) אַשִי: רגל (ירך ושוק) מוּנֶה: חזה הִיזַא: ברך מַטָא: ירך הַרָא: בטן קוּבִּי: צואר (לכן טֶהקוּבִּי פרק היד, אַשִיקוּבִּי קרסול)

סוֹטוֹ: חיצוני מָא: ישר גְיָאקוּ: הפוך אוּצִ'י: פנימי קוֹהוֹ: אחורנית מָאֶה: חזית אוּרָה: גב, אחור הִידַרִי: שמאל

אוֹטוֹשִי: "נפילה": הכוונה לתרגיל המבוצע (או בוצע בעבר) בכריעה על ברך גַקֶה: קרס (לעטוף ולחסום את רגל היריב בעזרת השוק) גָרִי: קצירה או גזיזה: הסטת רגל היריב הנושאת אותו זמן את משקל גופו. גַרַמִי: גילגול (מלשון קוּרוּמָה או גוּרוּמָה – גלגל) הַרַי (בַּרַי): טאטוא: הסטת רגל היריב שאינה נושאת את משקל גופו. טַצִ'י: עמידה. מכאן: טַצִ'י-וַּאזַא: תרגילים המבוצעים במצב עמידה. מַקִיקוֹמִי: משיכה תוך כריכה (פיתול). נַגֶה: הטלה (מכאן: נַגֶה-וַּאזַא - תרגילי הטלות). נֶה: שכיבה; מכאן: נֶה-וַּאזַא - תרגילי קרקע. סוּטֶה: להשליך; מכאן סוּטֶמִי-וַּאזַא הטלות הקרבה, סוּטֶה-גֵיקוֹ - צורת אימון בה מניחים לבן-הזוג להטיל ללא התנגדות. קַאֶשִי (גַאֶשִי): הפיכת-כיוון; בג'ודו: תרגיל-נגד. קוּזוּרֶה: "שבור": הכוונה בד"כ לריתוק, המבוצע תוך שבירת מרכיב מסוים. קַטַמֶה (גַטַמֶה): תפיסה הדוקה שִימֶה (זִ'ימֶה): חניקה

אוֹ: גדול דֶה: מתקדם טוֹמוֹאֶ: סיחרור סַזַאֶה: עצירה אוּצוּרִי: החלפה הַא: כנף טַנִי: גיא, עמק קוֹ: קטן אוּצִ'יקוֹמִי:"כניסות" הוֹן: בסיס, יסוד יַמַא: הר קַטַהַא: חצי כנף אוֹקוּרִי: לשגר, לשלוח הַנֶה: קפיץ סֵאוֹי: נשיאת גב אוּקִי: צף וַּקַרֶה: היפרדות סוֹדֶה: שרוול אֶרִי: דש הבגד ז'וּזִ'י: צלב סוּמִי: פינה אַרַשִי: סופה טַאי: גוף סוּקוּי: לדלות חזרה לדף המאמרים